צוות מילניום בע"מ נ' הכט

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת להפחית את סכום הערבון שנקבע שעליה להפקיד במסגרת ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 1.3.11 מהסך של 20,000 ₪ לסך של 5,000 ₪.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה, החלטתי לדחות את הבקשה.

3.על המבקש בבקשה לפטור מהפקדת ערבון מוטל הנטל להניח תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שיפסקו לטובתו. לצורך מתן פטור כאמור, על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי , ובכלל זה עליו להציג דפי חשבון בנק, אסמכתאות מעודכנות בדבר הכנסותיו ובמקרה של חברה בע"מ עליו להציג מאזנים, עליו לפרט את נכסיו ובמקרה זה של חברה עליו להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון המבוקש מבעלי המניות, כך גם נדרש המבקש להבהיר כיצד משגת ידו לממן את ייצוגו המשפטי בהליכים המשפטיים.

4.תחילה לציין כי לבקשה לא צורף תצהיר, וכבר מטעם זה נכון לדחות את הבקשה. מעבר לכך, כל שנאמר בבקשה הינו שהפרוטה אינה מצויה בכיסה של המבקשת וזאת מבלי שפורט מצבה הפיננסי ובלי שצורפו אסמכתאות בדבר חשבון הבנק שלה, מאזנים או כל אסמכתא אחרת ביחס למצבה הכלכלי. זאת ועוד, לא הוכח שהמבקשת לא יכולה היתה לגייס את הממון הנדרש מנושאי המשרה בחברה או מבעלי המניות שלה וממילא לא פורט כיצד משגת ידה לממן את הייצוג המשפטי בהליך דנא.

בנסיבות אלה, המבקשת לא עמדה בנטל להניח תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיבה בפני הסיכון כי לא תוכל לגבות את הוצאותיה ככל שיפסקו לטובתה במסגרת הערעור.

5.מעבר לצורך אומר כי טענתה של המבקשת אשר להיעדר פרופורציה בין סכום התביעה שהוגשה לבית המשפט וקמא לבין סכום הערבון שנקבע שעליה להפקיד אינה אינה רלוונטית שהרי מטרת הפקדת הערבון היא להבטיח את הוצאות המשיב בערעור במקרה שהערעור יידחה; הסכום שנקבע הוא סכום המקובל בבית משפט זה לפסיקת הוצאות לטובת מי שזוכה בערעור על פסק דין של בית משפט השלום, משכך יש להבטיח ערבון זמין ובטוח למי שננקטים נגדו הליכי ערעור על פסק דין.

להוסיף גם כי אם נלך לפי שיטת המבקש הרי שנביא לכך שכל 'מוסד הערבון' בערעור יאבד ממשמעותו אם הוא יגזר מהסכום השנוי במחלוקת בין שהוא נמוך ובין שהוא גבוה – ולא לכך כיוון המחוקק שעה שקבע כי יש להבטיח ערובה זמינה ובטוחה לתשלום הוצאות בעל דין, ואין ההוצאות המקובלות נגזרות מגובה פסק הדין אלא מסוג ההליך (כאן - ערעור על פסק דין של בית משפט שלום).

6.גם לענין סיכויי הערעור ראיתי לדחות את הבקשה, הגם שהמבקש לא פרט והסביר את סיכוייו. פסק הדין של בית משפט קמא, מפורט ומנומק ומסביר הסבר היטב כיצד הגיע למסקנותיו. בית המשפט קבע על פי הראיות והעדויות שנשמעו בפניו שההמחאות נשוא התביעה (בהן מחזיקה המבקשת שהיתה התובעת בהליך בבית המשפט קמא) נמסרו על ידי המשיבה לצד ג' כשיקים טובה ומכיוון שלמשיבה לא נמסרו/נפרעו שיקים נגדיים, הרי שהיא אינה חייבת בפרעון השיקים.

עיון בהודעת הערעור מלמד כי עיקר השגותיה של המבקשת הן לענין קביעות עובדתיות כאלה ואחרות של בית המשפט קמא – ערכאת הערעור ממילא אינה נוטה להתערב בקביעות שכאלה ומשכך, ובלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי המבקשת לא הוכיחה קיומו של התנאי השני הנדרש, קרי, הוכחת סיכויי הצלחה ממשיים בערעור (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד (2) 383).

7.משכך, אני דוחה את הבקשה.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך 2,500 ₪.

המבקשת תפקיד את הערבון שנקבע תוך 30 ימים (הפגרה באה במניין הימים) שאם לא כן, ירשם הערעור לדחייה ביום 16.8.11 ולא תשלח כל הודעה נוספת או התראה והדחייה יכול שתעשה במהלך הפגרה.

ת.פ. 18.8.11

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"א, 13 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: